על גיקים, בחורים נחמדים, וגבריות אלטרנטיבית

by חנה

עריכת אזהרה: זה לא בלוג מדעי. זה לא פוסט שמגובה במחקרים. אם הוא היה מגובה במחקרים, הוא לא היה פוסט בבלוג, הוא היה מאמר אקדמי. כל מה שכתוב פה הוא דעתי האישית. כל מי שלא מעניינים אותו ניתוחי מציאות לפי נסיון אישי מוזמן לצאת עכשיו. זה האופי של הבלוג, זה כתוב גם ב”אודות” אבל אני לא מצפה שכל מי שנכנס לקרוא בלוג אחד יקרא את זה, אז אני מזהירה גם פה. למי שרוצה לדעת באיזה נסיון אישי מדובר, אני מתכוונת להיכרות עם החברים שלי ולדיונים בין גיקים לפמיניסטיות ברשת (דיונים במובן הרחב, כולל דיונים בצורת פוסט ופוסט תגובה). כמו כן למי שזה לא ברור לו מהכותרת או מזה שכמעט לכל אמירה פה יש qualifier שאומר שזה לא נכון לכולם, הפוסט מדבר בהכללות. אם לא היינו מכלילים כלום לא היינו יודעים הרבה. כל המטרה של הפוסט היא reframing של תפיסת עולם קיימת, נקודת מבט אחרת על דברים ידועים. מי שלא מסכים עם תפיסות היסוד, לא ימצא בו הרבה ערך כי הוא לא נועד לשכנע. ואזהרה אחרונה, הפוסט מדבר על חוויות קשות שגיקים עוברים לפעמים ולכן הוא יכול להיות טריגרי, למי שחושב שאולי הוא יזדהה אני ממליצה לקרוא רק כשהוא במצברוח יציב.

בפוסט הזה אני רוצה לדבר על גיקים ומגדר, על גיקיות כמודל גבריות אלטרנטיבי, על הקשר בינה לבין ™Nice Guys (אסביר בהמשך, למי שלא מכיר), ועל בחורים נחמדים בכלל. אסביר למה החוויה של גיקים שונה מהחוויה של גיקיות, איך נער מגיע למודל הגבריות הגיקי, ולמה גם המודל הזה הוא רעיל. תוך כדי, אתן הסברים אלטרנטיביים לכמה בעיות שמהן סובלים בחורים נחמדים. עריכה: שימו לב שהפוסט מדבר על גיקים גברים סיסג’נדרים סטרייטים וביסקסואלים, שהרבה מהחוויה הגיקית שלהם קשורה ליחסים עם נשים. אני מודעת לזה שהקהילה שלנו יותר מגוונת מזה, ואנשים אחרים שתויגו כזכרים בלידתם גם חווים חלק מהחוויות האלה, אבל שם כבר יש עוד משתנים שלא אנתח כאן, ועבור אלו מהם שלא נמשכים לנשים, הרבה מהכתוב פה לא רלוונטי.

בכל מקרה, בגדול הזהות הגיקית היא מאוד ממוגדרת, כי היא כרוכה בדחייה מגדרית – בדרך כלל נער מקבל את התווית של חנון על זה שהוא לא עומד במודל הגבריות המאצ’ואיסטי. זו הסיבה שגיקים מתווכחים כל כך הרבה עם פמיניסטיות – מגדר מעניין אותם, כי הם חוו דחייה מגדרית. וזו גם הסיבה שהרבה גיקים דוחים גיקיות, כי עבור הרבה מהם מודל הגבריות האלטרנטיבי שהם דוגלים בו והחוויות שהובילו אותם אליו הם חלק בלתי נפרד מלהיות גיק, ולכן אישה פשוט לא יכולה להיות גיקית.

למשל, הרבה גיקים לא מסוגלים להאמין שגיקיות חוו דחייה כמו שהם חוו, כי חלק ניכר מהדחייה מתבטא בקשיים ביצירת קשרים רומנטיים ומיניים עם נערות או נשים, והרי אישה רק צריכה לחייך וכל הגברים יבואו בריצה, אז מה היא יכולה לדעת על הקושי הזה? גיקים תופסים את הקהילה שלהם כמרחב בטוח, סביבה של אנשים שחוו חוויות דומות ולכן רגישים להן, ולכן כניסה של נשים למרחב נתפסת אצל חלק מהגיקים הגברים כפלישה, במיוחד לאור זה שהרבה מהם תופסים נשים ככלל כאחראיות לאותה דחייה. אז זה לא ממש נכון שאישה צריכה רק לחייך, וגם גיקיות בד”כ חוות דחייה על זה שהן לא נשיות מספיק, וגם גיקיות סובלות בצעירותן מקשיים חברתיים שמקשים גם על יצירת קשרים רומנטיים ומיניים (אף כי נראה שגיקים יותר). אבל בגדול זה נכון ועוד איך שלגיקים קשה יותר, כי מודל הגבריות המקובל פשוט הרבה יותר רעיל:

קודם כל, גבריות מהסוג המאצ’ואיסטי היא בהגדרתה היררכית. גבר אמור להיות תחרותי, ולכן כדי להיות גברי צריך להיות הכי – הכי חזק, הכי קשוח, הכי אגרסיבי, הכי מיני, הכי גבוה עם הכתפיים הכי רחבות והכי הרבה זיפים, הכי עשיר. אז מישהו, מן הסתם, ימצא את עצמו בתחתית הסולם. נשיות קלאסית היא לא תחרותית – אף אחת לא צריכה להיות “הכי אישה”. חוץ מזה, בימינו מודל הנשיות הרבה יותר חופשי, אבל מודל הגבריות נשאר קשיח מאוד, אז הרבה יותר סביר שנער ייתפס כלא גברי מספיק מאשר שנערה תיתפס כלא נשית מספיק. וכמובן, הסיבה שמודל הנשיות יותר חופשי היא שגבריות נתפסת כחיובית, סימן לכוח, ומשהו שיש לשאוף אליו, ונשיות נתפסת כרדודה וטיפשית, ולכן אם נערה היא לא נשית, או אפילו גברית, חלק אולי לא יאהבו את זה, אבל חלק יראו בזה יתרון, שהיא “לא כמו כל הבנות”. אבל חס וחלילה שנער ייתפס כנשי – והרי אם הוא לא גברי מספיק הוא נשי, כי המודל מאוד קשוח. לכן הדחייה שחווים נערים שלא עומדים בציפיות מגדר היא הרבה יותר גדולה.

הרבה נערים שמוצאים את עצמם בתחתית ההיררכיה הזו, רבים מהם לא רק מתויגים מבחוץ כחנונים אלא גם גיקים במובן של מתעניינים בתחומים מסוימים, דוחים את מודל הגבריות הזה ומאמצים אחד אחר, זה של הג’נטלמן, או בשמו האחר, הבחור הנחמד (שימו לב שהנערים האלה יכולים להיות נחמדים באמת, אבל יכולים גם לא – בחור נחמד זה פשוט השם של המודל). על פניו, המודל הזה בעיקר אומר שצריך להיות אדיב לבנות ולא להתגרות בסמכות (בניגוד למודל המאצ’ואיסטי שמעודד התגרות בסמכות בתור הפגנת כוח). זה מודל שהם מרגישים מסוגלים לעמוד בו (או אולי מראש יותר מתחברים אליו) וגם זה מודל שמעודד בחברה – זה אמנם לא המודל שחברת הבנים מקדמת, אבל זה המודל שמקדמים המורים, לפעמים ההורים, סמכויות דתיות, ובמידה רבה גם הנערות בנות גילם.

אחת הבעיות עם המודל הזה היא שהוא מבוסס על אידיאלים רומנטיים של אהבה חצרונית (courtly love) מסיפורי אבירים, שהם, ובכן, סיפורים. שחלק מההיסטוריונים חושבים ששום דבר מזה לא קרה באמת, וחלק אומרים שזה קרה, אבל רק כחיקוי לשירים שנכתבו על אהבה חצרונית לפני שהיא הייתה קיימת במציאות. בכל מקרה, כללי החיזור האלה בכלל לא נועדו לקשרים שנגמרים בחתונה (שזה מה שרוב הבחורים הנחמדים מחפשים בסופו של דבר), אלא לאהבה לאישה שנשואה למישהו אחר. ואם זה מזכיר למישהו את “הידיד” שמקשיב לתלונות על החבר המניאק, זה לא סתם. גם החלק של לקפוץ דרך חישוקים בשביל האהובה האדישה זה חלק מהאהבה החצרונית – לכן נער או גבר צעיר שאבירות היא האידיאל שלו יחפש בחורה אדישה בכוונה, או לכל הפחות יחשוב שזה נורמלי להקדיש לה כמויות אדירות של תשומת לב למרות האדישות.

בעיה אחרת היא שבבסיס המודל הזה מונחת התפיסה שסקס והתעניינות בו זה רע, ובמיוחד בגיל ההתבגרות, ושגברים רעים מטבעם, בין השאר משום שהם לכאורה מיניים יותר מטבעם. זה גורם לנערים האלה לשנוא ולהדחיק את המיניות של עצמם, וגם לשנוא נערים אחרים ולחשוב שהם יותר טובים מהם, כי הם לא חושבים רק על סקס כל הזמן. הרעיון שבנים הם רעים מטבעם מרחף באוויר מסביבם כבר כמה שנים בשלב הזה – בנים הם שובבים יותר, בנים מרביצים יותר, בנים פחות מסודרים וצייתנים, הם הרבה פחות נוחים למורים (שבואו נודה, רובן מורות) מאשר בנות, והמורות משדרות את זה בחזרה. התוספת של ההערות המיניות, וחס וחלילה, הפורנו, רק מוסיפה שמן למדורה. קל מאוד להפנים את זה, וזה מה שהם עושים – “אני לא כמו בנים אחרים. אני נחמד!”

בעקבות ההדחקה הזו של המיניות, בחור כזה לפעמים בטוח שהדרך להתייחס יפה לבחורה שהוא מעוניין בה היא לא להראות שהוא נמשך אליה. מן הסתם, זה הופך את דרכי החיזור שלו למאוד לא אפקטיביות. רוב הנשים והנערות שמעוניינות בקשרים עם גברים או נערים (גם הצעירות שבהן שעוד חוששות לבצע אקטים מיניים של ממש), לא מעוניינות בגבר א-מיני. אם גבר לא מראה שום משיכה, למה שאישה תימשך אליו? אני חושבת שאולי גברים לא מבינים את זה כי מקובלות התפיסה של אישה כאובייקט (מיני או רומנטי) מאפשרת להם משיכה חד צדדית, אבל אצל נשים זה הרבה יותר נדיר. מן הסתם אם צד אחד קר לגמרי, לא יהיה מתח מיני, ונדמה לי שזאת בערך ההגדרה (האמיתית) של פרנדזון…

וכאן הגענו ל- ™Nice Guy, שהוא בעצם בחור שהפך למריר ומיזוגני בעקבות הבעיה שתיארתי בפסקה הקודמת. זה הבחור שנוהג להסתובב סביב אישה ולשחק אותה ידיד נאמן כשבעצם הוא עושה את זה רק כי הוא רוצה לצאת איתה, מבלי להגיד לה שהוא מעוניין, ואחר כך להתלונן שהיא שמה אותו בפרנדזון ובכלל נשים מעדיפות מניאקים, וזה הכל כי הוא נחמד מדי, וזה לא הוגן כי מגיע לו כי הוא נחמד. הוא בעצם חווה את אותם קשיים כמו כל בחור נחמד/ג’נטלמן אחר, אבל הוא בוחר להאשים את הנשים בחוסר ההצלחה שלו.

האשמה הבסיסית של הבחורים האלה כנגד נשים היא שנשים אומרות שהן רוצות בחור נחמד, אבל בעצם הן מעדיפות מניאקים. אם לתרגם את זה לשפה יותר נייטראלית, “מניאקים” פה זה פשוט גברים שבחרו במודל המאצ’ואיסטי, שהוא אמנם מודל רעיל ומזיק, אבל הוא לא מעיד על טוב לבו ויושרו של אותו בחור. גם גיק וגם פמיניסטית יכולים לזהות בחור כזה במבט ראשון, ובמבט ראשון אין שום סיכוי שנדע אם הוא בן אדם טוב או רע, ולכן המילה “מניאק” פה לא תואמת את המשמעות המילונית שלה. אותו דבר לגבי “בחור נחמד” – בשביל בחור כזה, ההבדל בינו לבין גברים אחרים זה זה שהוא נחמד, אבל בעצם זה פשוט סט ערכים שונה.

מה שה- ™Nice Guy מתכוון אליו כשהוא אומר שבחורות מעדיפות מניאקים זה שהמודל שלו הוא טוב ומודל המאצ’ו הוא רע, ולכן אם אישה מעדיפה מאצ’ו, לא יכול להיות שהיא באמת מחפשת בחור נחמד. אבל כשאישה אומרת שהיא מחפשת בחור נחמד, יכול להיות שהיא פשוט מתכוונת להגדרה המילונית, ולא למה שה- ™Nice Guy שומע. וגם אם היא כן מעדיפה את מודל הבחור הנחמד (הרבה יותר נפוץ ממה שחלק חושבים), היא בוחרת במאצ’ו לא בגלל שהוא מניאק (אם הוא בכלל מניאק במשמעות המילונית), אלא בגלל שהוא מפגין מיניות, והבחורים שיותר לטעמה שהיא פוגשת לא מפגינים מיניות. בעצם, זאת המשמעות של “אני רוצה בחור בדיוק כמוך” – אני רוצה בחור בדיוק כמוך, רק שגם יהיה בינינו מתח מיני.

לסיכום, אני טוענת ש-™Nice Guys הם תת-קבוצה של קבוצה גדולה יותר של בחורים שמתארים את עצמם כבחורים נחמדים, שלא בהכרח בוחרים להאשים נשים בבעיות שלהם, אבל כן חווים את אותם קשיים וחולקים את אותו מודל גבריות אלטרנטיבי, שהוא גם המודל הגיקי הרווח. לכן רוב הגיקים יכולים להזדהות לפחות קצת עם ה- ™Nice Guy, ורבים גם התנהגו ככה בגיל צעיר והפסיקו כשהתבגרו, משום שהבעיות שמולידות את ההתנהגות הזו נובעות מהמודל עצמו.